שטות זו מה היא עושה?

שטות זו מה היא עושה?

הפך השמחה היא העצבות הבאה בשל הכעס.

 ומכיוון שכל הכועס שולטים בו דיני גיהנום ועבודתו הופכת לזרה,

הרי הוא עובר עבירה, המגיעה אך ורק בשל רוח השטות שעברה בו.

על כן, בעת הופעת ניצני הכעס - יאזור האדם השלם את כוחו וישטתה,

כל אחד על פי מצב רוחו ונפשו באותה השעה.

כי רוח השטות מעלימה את העצבות ומפנה מקום לשמחה.  

              

                                                                             ב.א.ב

 "על ידי כעס בא עצבות" (ספר המידות, כעס)

"כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות" (שיחות הר"ן כ, ועיינו ליקוטי מוהר"ן תנינא, כד) 

"החרדים ייחודם בעדתיותם" - קריאה לשינוי מחשבתי ומעשי בנוגע לגיוס כלל המיעוטים במדינת ישראל.

"החרדים - ייחודם בעדתיותם"      

לכבוד אזרחי מדינת ישראל ולנציגיהם אשר בכנסת, השלום והברכה. 

ברצוני לגעת בנושא הטעון והסבוך המהווה קטליזטור לערעור היחסים בין החברה הכללית לבין  החברה החרדית - "גיוסם של בני הישיבות".

 בעשורים האחרונים, אזרחי ישראל נחשפים חדשות לבקרים לכל מיני חוקים המנסים לפתור את סוגיית גיוסם של בני הישיבות החרדים. חוקי הגיוס השונים והמשונים העניקו דחיות שונות, פטורים מיוחדים מחד גיסא, ומאידך סנקציות ומכסות שונות.  חוקים אלו, לא סייעו לשני הצדדים להגיע לעמק השווה, אלא העמיקו את השסעים והמתחים. מחד - ישנם רבים הדורשים שוויון בין כלל האזרחים (היהודים...) ומאידך ישנם הטוענים שבני הישיבות הלומדים אינם אמורים להתגייס כלל. כך, למרות התערבותם של ממשלות שונות ורבות וחוקים מגוונים לא נמצאה נוסחת הקסם המציעה פתרון טוב על כלל הצדדים.

לעניות דעתי, אי גיוסם של רוב החרדים לצבא - אינו שורש הבעיה לאיחוי הקרעים בין הקבוצות השונות במדינתנו, וגיוסם הכפוי לא יביא לפתרון, לתיקון ולהסדרת החברה החרדית אל מול החברה הישראלית הכללית. במציאות הישראלית הסבוכה, אנו אזרחים ומנהיגים כאחד, נצרכים לחולל שינוי תפיסתי שונה, דרסטי, כן ומשמעותי בכדי לאחות קרע זה.

הצעד הראשון באיחוי שסעי המגזרים הישראלים השונים, צריך לבוא על ידי הכרה הדדית בין חלקי העם השונים. עלינו לערוך רפורמה משמעותית, שינוי תפיסתי עמוק ביחסה של החברה הישראלית לעולם החרדי ולהיפך, ולסווג את העולם החרדי כקבוצה "ייחודית עדתית"!!!

החרדים, הינה קבוצה ייחודית החורתת על דגלה את עקרון לימוד התורה כערך עליון. לימוד תורה זה - מחייב על פי תפיסתם להושיב בישיבות ובתי המדרש מספר לא מבוטל של בחורים ואברכים הלומדים יומם ולילה, ללא עיסוקים אחרים כלל. על פי תפיסת החרדים - חבורת לומדים זו, נושאת על גבה את עול התורה ואת קיום העולם, לפיכך  על המדינה והחברה הכללית להתחשב בהם ולפטור אותם משירות צבאי.

כמו כן, חלקים נרחבים מהחברה הערבית בישראל (למעט החברה הנוצרית-ארמית ומספר מועט של מוסלמים), מעדיפים שלא להתגייס לצבא. ייחודם בפועל כ"מיעוט אתני" ואי רצונם הפוליטי-חברתי בשירות צבאי, מקבל את אישור הציבור הכללי המתחשב בעקרונותיהם ולא מחייבם לשרת בצבא. כמו כן, אדם פרטי הדוגל ב"פציפיזם" ואינו מרגיש שייך לעולם הצבא מסיבותיו האישיות, מאמין אני שאין ברצונה של החברה הישראלית לכוף עליו שירות צבאי, ועל כן יש לאפשר לו לקבל פטור משרות צבאי. כמובן השירות האזרחי מוצע לכולם בשמחה כפי שאפרט להלן. 

_ביצוע_הרעיון_:

1. לכל אדם המגיע לגיל 18 תינתן האפשרות לדחות צבא באופן אוטומטי בשנה-שנתיים.

2. אדם שהינו דתייה\ ערבי\חרדי\ פציפיסט יכול לחתום על פטור מלא ועל שחרור משרות חובה.

3. החותם על פטור מלא יכול ללכת לשירות לאומי\אזרחי ויקבל את זכויותיו בדיוק כפי שמשרת בצה"ל מקבל.

4.החותם על פטור ולא הלך לשירות לאומי\אזרחי – זכאי לעבוד וללמוד ככל אזרח משוחרר.

5. חרדי המעוניין לאחר דחייה של שנתיים להמשיך את לימודיו בישיבה, ימשיך כראות עיניו וליבו. אם ברצונו לעבוד, עליו לעבוד כחוק על כל המשתמע מכך.

6. יש לפתוח מרכזי שירות אזרחי המותאמים לציבור החרדי והנמצאים בשכונות החרדיות כגון: הצטרפות לזק"א, הצל"ה עזרה למרפא וכדומה,  עוזרי מלמדים בתלמודי תורה, עובדים בבתי אבות חרדים, סיוע למשפחות חרדיות בכלכלה, וכיוצא בזה...

 אדם ששירת בצבא\ בשירות לאומי\אזרחי :

א.  זכאי להנחה תמידית (עליה יחליטו הכלכלנים המבינים בתחום...) במס הכנסה וארנונה.

ב.  זכאי ללימודים אקדמאיים מוזלים (בד בבד עם העלאת שכר הלימוד הבסיסי).

ג.  זכאי להנחה משמעותית ברכישת דירה ראשונה.

ד. זכאות בקבלת דמי "הבטחת הכנסה" לסטודנטים, זאת בדומה לתלמידי הישיבות.

ה. כמובן יש להעלות באופן משמעותי את שכרם של החיילים ומשרתי השירות הלאומי והאזרחי!!!

כפי שהצגתי לעיל, שינוי תפיסתי זה יעניק לחברה הישראלית שקט פנימי שלא היה לה מאז ומעולם, אמנם רבים גם יתנגדו למהלך זה משני צידי המתרס... אך מאמין אני שאם נערוך כחברה הפיכה זו, העולם החרדי יחוש שלווה, ויבין שהחברה הישראלית איננה מאיימת עליו ועל דרך מחשבתו ואמונתו. האדם החרדי השואף ללמוד ולגדול בישיבה יוכל לשבת וללמוד ללא חשש מגיוס, וברגע שיצטרך לסייע בפרנסת ביתו יוכל ישר ללא בירוקרטיות ועברות על החוק לפרנס את משפחתו.

לעומת הציבור החרדי, הציבור הכללי יבין (הוא כבר מבין ואינו כל כך שש לגייס את החרדים, די לנו עם המושג החדש "הדתה" שבו ישנם תלונות וכתבות רבות על התהליך הדתי שהצבא עובר...) שחלק ניכר מהציבור החרדי לומד, חלק ניכר עובד וחלק ניכר משרת (בצבא או בשירות אזרחי). בנוסף, המתגייסים יזכו להטבות משמעותיות לעומת מקבלי הפטור השונים. זהו תהליך שבו כלל האוכלוסייה בישראל תחוש באופן כזה או אחר מימד של שוויון.

כמובן זוהי טיוטה ראשונית והצעה לדיון ציבורי אמיתי וכן בנושא זה . . .

גאולה עכשיו \ בצלאל אהליאב ברנדויין

ביום שלישי בתכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10, נערך דיון מרתק בין מוטי קרפל תושב בת עין, הוגה דעות ציוני דתי, עורך  'נקודה' לשעבר וממקימי תנועת "מנהיגות יהודית" לבין צבי סוכות תושב יצהר, מחנך, פובליציסט וחבר בארגון "דרך חיים".

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1165350&sid=126

מוטי קרפל פרסם מאמר דעה בהקשר לעצורי דומא ועינויים על ידי השב"כ, טען: אל לה לחברה הדתית לאומית הנאבקת נגד העינויים שעוברים הנערים בחקירתם בחדרי השב"כ, לשכוח ולזנוח את ביקורתם כלפי תופעת תג מחיר, פעולות אלו לא רק שאינן מוסריות, אלא הן מזיקות לעם ישראל בכלל ולתהליכי הגאולה בפרט.

http://www.srugim.co.il/133788-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%A9-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8

לעומתו, צבי סוכות פרסם מכתב פתוח למנהיגי הציונות הדתית, בטענה שפעילי "תג מחיר" אינם עשבים שוטים, שוליים וכדומה אלא נערים  הממשיכים את שיטת אבותיהם, אך איבדו במעט את הצפון והלכו עם מאבקם המדיני צעד אחד יותר מדי קדימה:

"אבל אשמים אנחנו על אחינו.
מכתב גלוי למנהיגי הציונות הדתית!

4 מתוך 5 העצורים הם בנים של רבנים מוכרים בציונות הדתית. ולא במקרה.

ובהנחה שאכן השבכ פיענח את דומא
כדאי לחשוב איך זה קרה.
אי אפשר יותר לומר שוליים הזויים כשכולם בנים של דמויות מוכרות.

צודקים השמאלנים שמחר יגידו שכשהאבא מחנך לעבור על החוק בבניה הבן יקח את זה רחוק יותר.

צודקים גם השבכ שמענים ילדים כדי למנוע טרור. (לא אכפת לי כשמדובר בילדים ערבים)

מי ששרף את הבית בדומא לא עשה את זה כי הוא חושב שהוא מבין בביטחון יותר משר הביטחון.
אלא כי הוא חושב ש"התורה" מבינה יותר משר הביטחון. ובתורה יש נקמה.
הוא רואה את עצמו כמייצג התורה עלי אדמות
ולזה אתם חינכתם אותו.
כשהתנגדתם לשלום עם ערבים, וכשבניתם בלי אישורים, והפכתם לאלופי הקומבינות בהלבנת כספים, אמרתם יהרג ועל יעבור על שירת נשים בצה"ל, ודיברתם על המדינה ובג"ץ במונחים של פושעים.
והכל עשיתם בשם התורה!!

נכון. אתם מספיק בוגרים ומאוזנים כדי לא לקרוע את החבל ולחיות בשלום עם התורה והדמוקרטיה.

אבל מה לכם כי תלינו על הילד שלכם שהלך צעד אחד קדימה. ועל השב"כ שהלך עוד צעד קדימה.

אולי בזכות הסיפור המזעזע האחרון
הגיע הזמן שתחשבו ברצינות על מיסוד היחסים בין התורה למדינה.
איך נחיה פה ביחד דתיים וחילונים בלי לאנוס אחד את השני ושהעסק יסתדר לפי התורה.

זה עבודה קשה וארוכה.
אבל הלוו. אתם חינכתם אותנו לא לפחד מדרך ארוכה.
לקריאת חומר בעניין אפשר להיכנס לאתר של תנועת דרך חיים."

לעומת קרפל הטוען שיש לבער את נגע "תג מחיר" ולנקות את העשבייה השוטה, טוען סוכות שהרעיונות המובילים את הנערים באים הם מאותו בית מדרש של הוריהם, המיישמים הלכה למעשה את חוקי המשחק שנקבעו עוד בשנות השבעים בין חציית גבולות, וכיפופי ידיים הדדיים בנושאים המתנגשים בין חוקי המדינה וחוקי התורה.

על מה בעצם המחלוקת בין  מוטי קרפל וצבי סוכות? מטרתם של השניים הרי דומה, והיא: החלת "מנהיגות יהודית" על מדינת ישראל, הבאה לידי ביטוי בהוספת נדבך רוחני-ערכי-דתי למציאות החומרית הקיימת. לעניות דעתי, הוויכוח ביניהם הינו על דרך הפעולה בלבד.

ישנו מדרש במסכת סנהדרין (בבלי צ"ח) המתייחס לסתירה שבפסוק בישעיה המתאר את תהליך הגאולה : "אני ה' בעיתה אחישנה" (ס' כב) האם הגאולה תבוא בזמנה או משמיים יזרזוה? על כך עונה המדרש: תהליך הגאולה קשור למציאות הרוחנית של הדור, כאשר ישראל אינם זכאים אזי הגאולה תבוא בזמנה (=בעיתה) ואילו כשישראל זכאים אזי הגאולה תבוא לפני זמנה המקורי (=אחשינה). מדרש זה הוביל את בית מדרשו של הרב קוק ליישום הגאולה באופן אקטיבי אך איטי וזהיר, ולהרמת דגל המתינות "כך היא גאולתן של ישראל קמעא קמעא (=צעד אחר צעד)" (ירושלמי ברכות, א,א).

כאשר אנשי הציבור הדתי-לאומי נפנים אל סוגיית יישום הגאולה הרוחנית-הערכית במדינת ישראל, הם מתחילים בבירור רוחני-מעשי. האם על הציבור הדתי לאומי להניע תהליך רוחני עמוק המופיע  באופן של קמעא קמעא ("בעיתה"), המחייבו לפעול באופן מעשי אך מחושב ואיטי, וכמובן אך ורק במסגרת השלטון הקיים, על פי ההסכמות שנוצרו בחברה הישראלית במשך עשרות השנים האחרונות. או שמא עליו לקרוא תיגר על המשך השלטון הציוני החילוני הקיים, לברר את מהותו, יתרונותיו וחסרונותיו ובאופן אקטיבי להחיל וליישם את המימד הרוחני החסר במדינה ("אחישנה"). לעומתם, ירון לונדון המייצג (בדיון) את הציונות החילונית, טוען שמבחינתו הגאולה כבר הגיעה, וזאת בשל אי הסכמתו ורצונו בגאולה רוחנית כזו או אחרת, אלא בגאולה פרקטית חומרית שכבר קיימת (תמיד יש לשאוף ולתקן את הנזילות בגאולה...).

מוטי קרפל, אינו מכשיר חלילה את העיוותים שנוצרים על ידי המדינה במציאות הקיימת, ומציג מחד את הבעיות המוסריות-ערכיות-לאומיות המחלחלות מהשלטון אל העם.  אך מאידך,  אינו מציע פתרון מעשי, מיידי ובהיר לתיקון המדינה, דבר המוביל לייאוש אצל רבים מנערי הציונות הדתית מהדרך הישנה והטובה ששלטה אצל דור המייסדים. קרפל, קורא להשאיר את יישום סוגייה זו לעוד שלש דורות, ולפעול למענה באופן הדרגתי ואיטי - "בעיתה". טענתו זו מעוגנת  בטענה המנצחת, שפעולות איטיות ושורשיות לאורך זמן, הן בלבד מייצגות נאמנה את דרכו של הרב קוק ובית מדרשו.   

לעומתו, צבי סוכות טוען כלפי אנשי ורבני דור סבסטיה (תלמידי הרב צבי יהודה קוק) שפעולתם באה באופן אקטיבי לייסוד הגאולה החומרית ביהודה ושומרון, תוך כדי עיקום חוקי המדינה באופנים שונים, ועכשיו הדור החדש ממשיך ומנסה לפעול בדיוק על פי חוקי המשחק שהדור המייסד פעל. סוכות, אינו חפץ בפעולות אלו כלל, ועל כן הוא קורה ליצירת חוקי שלטון חדשים שבהם לא יצטרכו "אנשי הגאולה" לפעול באופן המנוגד לחוק הישראלי. סוכות ורבים מהדור החדש של הציונות הדתית  אינם חשים מחויבות לתורת השלבים בגאולה כפי שקרפל מציג, אלא מציגים שיטה מדינית חדשה, המחברת בין תורות גאולה ציוניות ותורות חסידיות אקטיביות כפי שניתן לראות בתנועת "דרך חיים" של הרב יצחק גינזבורג.

http://www.derech-chaim.org/wp-content/uploads/2015/12/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf

סוגיית דומא ועינויי הנערים על ידי השב"כ, הובילו את צבי סוכות וחבריו להסיר את הכפפות ולפרסם את שיטתם המדינית קבל עם ועדה בתקשורת החילונית (דבר שאינו מובן מאליו כלל על פי דרכם). קריאתם המהפכנית היא: יצירת מערכת חוקים חדשה בישראל המבוססת על תורת ישראל, תוך כדי דיון ציבורי והקשבה לכלל חלקי העם היהודי (בלבד...). הם קוראים לפתיחת דיון כאן ועכשיו בכדי "לפרמט" את המערכת השלטונית בישראל -  ולפעול למען הגאולה על פי דרכם ובאופן של "אחישנה".

ימים יגידו . . .

לא היו ימים טובים
כט"ו באב ויום הכיפורים
שבהם בנות ישראל יוצאות ומחוללות בכרמים ...

והיום, בלהט הקיץ -
שועלים מחללים את הכרמים
ומחזירים עטרה ליושנה, ארבע מיתות בית דין
לכבות את האהבה
לפלג את השבטים.

עד אנה בכיה בציון?
עד מתי מספד בכפר דומא?

נחדש ימינו כימי קדם
נרחם יחדיו
ונבנה -
את חומות האהבה.