"החרדים - ייחודם בעדתיותם"
לכבוד אזרחי מדינת
ישראל ולנציגיהם אשר בכנסת, השלום והברכה.
ברצוני לגעת בנושא הטעון והסבוך המהווה
קטליזטור לערעור היחסים בין החברה הכללית לבין
החברה החרדית - "גיוסם של בני הישיבות".
בעשורים האחרונים, אזרחי ישראל נחשפים חדשות לבקרים לכל מיני חוקים המנסים לפתור את סוגיית גיוסם של בני הישיבות החרדים. חוקי הגיוס השונים
והמשונים העניקו דחיות שונות, פטורים מיוחדים מחד גיסא, ומאידך סנקציות ומכסות שונות. חוקים אלו, לא סייעו לשני הצדדים להגיע לעמק השווה, אלא העמיקו את השסעים והמתחים. מחד - ישנם
רבים הדורשים שוויון בין כלל האזרחים (היהודים...) ומאידך ישנם הטוענים שבני הישיבות
הלומדים אינם אמורים להתגייס כלל. כך, למרות התערבותם של ממשלות שונות ורבות וחוקים
מגוונים לא נמצאה נוסחת הקסם המציעה פתרון טוב על כלל הצדדים.
לעניות דעתי, אי גיוסם של רוב החרדים לצבא
- אינו שורש הבעיה לאיחוי הקרעים בין הקבוצות השונות במדינתנו, וגיוסם הכפוי לא יביא
לפתרון, לתיקון ולהסדרת החברה החרדית אל מול החברה הישראלית הכללית. במציאות הישראלית
הסבוכה, אנו אזרחים ומנהיגים כאחד, נצרכים לחולל שינוי תפיסתי שונה, דרסטי, כן ומשמעותי
בכדי לאחות קרע זה.
הצעד הראשון באיחוי שסעי המגזרים הישראלים
השונים, צריך לבוא על ידי הכרה הדדית בין חלקי העם השונים. עלינו לערוך רפורמה משמעותית, שינוי תפיסתי עמוק ביחסה של החברה הישראלית לעולם החרדי ולהיפך, ולסווג את העולם החרדי
כקבוצה "ייחודית עדתית"!!!
החרדים, הינה קבוצה ייחודית החורתת על דגלה את עקרון
לימוד התורה כערך עליון. לימוד תורה זה - מחייב על פי תפיסתם להושיב בישיבות ובתי המדרש
מספר לא מבוטל של בחורים ואברכים הלומדים יומם ולילה, ללא עיסוקים אחרים כלל. על פי
תפיסת החרדים - חבורת לומדים זו, נושאת על גבה את עול התורה ואת קיום העולם, לפיכך על המדינה והחברה הכללית להתחשב בהם ולפטור אותם
משירות צבאי.
כמו כן, חלקים נרחבים מהחברה הערבית בישראל (למעט החברה הנוצרית-ארמית ומספר מועט של מוסלמים), מעדיפים שלא להתגייס לצבא. ייחודם בפועל כ"מיעוט אתני" ואי רצונם הפוליטי-חברתי בשירות צבאי, מקבל את אישור הציבור
הכללי המתחשב בעקרונותיהם ולא מחייבם לשרת בצבא. כמו כן, אדם פרטי הדוגל ב"פציפיזם"
ואינו מרגיש שייך לעולם הצבא מסיבותיו האישיות, מאמין אני שאין ברצונה של החברה הישראלית לכוף עליו שירות צבאי, ועל כן יש לאפשר לו לקבל פטור משרות צבאי. כמובן השירות האזרחי מוצע לכולם בשמחה כפי שאפרט להלן.
_ביצוע_הרעיון_:
1. לכל אדם המגיע לגיל 18
תינתן האפשרות לדחות צבא באופן אוטומטי בשנה-שנתיים.
2. אדם שהינו דתייה\ ערבי\חרדי\
פציפיסט יכול לחתום על פטור מלא ועל שחרור משרות חובה.
3. החותם על פטור מלא יכול
ללכת לשירות לאומי\אזרחי ויקבל את זכויותיו בדיוק כפי שמשרת בצה"ל מקבל.
4.החותם על פטור ולא הלך לשירות
לאומי\אזרחי – זכאי לעבוד וללמוד ככל אזרח משוחרר.
5. חרדי המעוניין לאחר דחייה
של שנתיים להמשיך את לימודיו בישיבה, ימשיך כראות עיניו וליבו. אם ברצונו לעבוד, עליו
לעבוד כחוק על כל המשתמע מכך.
6. יש לפתוח מרכזי שירות אזרחי
המותאמים לציבור החרדי והנמצאים בשכונות החרדיות כגון: הצטרפות לזק"א, הצל"ה
עזרה למרפא וכדומה, עוזרי מלמדים בתלמודי תורה,
עובדים בבתי אבות חרדים, סיוע למשפחות חרדיות בכלכלה, וכיוצא בזה...
אדם ששירת בצבא\ בשירות
לאומי\אזרחי :
א.
זכאי להנחה תמידית (עליה יחליטו הכלכלנים המבינים בתחום...) במס הכנסה וארנונה.
ב.
זכאי ללימודים אקדמאיים מוזלים (בד בבד עם העלאת שכר הלימוד הבסיסי).
ג.
זכאי להנחה משמעותית ברכישת דירה ראשונה.
ד. זכאות בקבלת דמי "הבטחת הכנסה"
לסטודנטים, זאת בדומה לתלמידי הישיבות.
ה. כמובן יש להעלות באופן משמעותי את שכרם
של החיילים ומשרתי השירות הלאומי והאזרחי!!!
כפי שהצגתי לעיל, שינוי תפיסתי זה יעניק
לחברה הישראלית שקט פנימי שלא היה לה מאז ומעולם, אמנם רבים גם יתנגדו למהלך זה משני
צידי המתרס... אך מאמין אני שאם נערוך כחברה הפיכה זו, העולם החרדי יחוש שלווה, ויבין
שהחברה הישראלית איננה מאיימת עליו ועל דרך מחשבתו ואמונתו. האדם החרדי השואף ללמוד
ולגדול בישיבה יוכל לשבת וללמוד ללא חשש מגיוס, וברגע שיצטרך לסייע בפרנסת ביתו יוכל
ישר ללא בירוקרטיות ועברות על החוק לפרנס את משפחתו.
לעומת הציבור החרדי, הציבור הכללי יבין
(הוא כבר מבין ואינו כל כך שש לגייס את החרדים, די לנו עם המושג החדש "הדתה"
שבו ישנם תלונות וכתבות רבות על התהליך הדתי שהצבא עובר...) שחלק ניכר מהציבור החרדי
לומד, חלק ניכר עובד וחלק ניכר משרת (בצבא או בשירות אזרחי). בנוסף, המתגייסים יזכו
להטבות משמעותיות לעומת מקבלי הפטור השונים. זהו תהליך שבו כלל האוכלוסייה בישראל תחוש
באופן כזה או אחר מימד של שוויון.
כמובן זוהי טיוטה ראשונית והצעה לדיון ציבורי
אמיתי וכן בנושא זה . . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה